החלטה בתיק ת"א 1576-05

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 29.8.05 בהעדר הגנה מטעם המבקשים היא הבקשה שלפני.

2.         לטענת המבקשים הם לא ידעו על קיומו של פסק הדין עד לקבלת אזהרה ביום 17.11.10 על שנפתח נגדם תיק הוצאה לפועל. לטענתם, עם קבלת האזהרה, פנו לב"כ המשיב שסרב לשלוח להם את החומר בתיק בטענה שקיבלו את כתב התביעה לידיהם.

פסק הדין ניתן מבלי שהמבקשים קיבלו את כתב התביעה ולטענתם, "...מעיון באישורי המסירה בתיק ביהמ"ש עולה, כי אישורי המסירה נחתמו ע"י מאן דהוא בלתי מזוהה, שאפילו שמו כמקבל המסירה לא רשום באישור המסירה" (סעיף 9 לבקשה). כך טוענים המבקשים כי מאישור המסירה למבקש 1 נעדרת חתימתו ובאישור המסירה למבקשת 2 אין חתימות כדין, קרי, חותמת המבקשת 2 וחתימת מנהלה הוא המבקש 1.

3.         המבקשים תמהים על כך שלפי אישורי המסירה כתב התביעה הגיע לידי המבקשים בשני מועדים - האחד  ביום 31.5.05 והשני ביום 1.6.05. עוד טוענים כי במועדים שבאישורי המסירה "...הייתה המבקשת בתהליכי החזרת החזקה בנכס ברח' אבן גבירול...לידי בעל הנכס והמבקשים למעשה לא פעלה בפועל במקום. לפיכך, לא ברור לחלוטין מישהו אותו גורם "שקיבל וחתם" את כתבי התביעה, כאשר המבקשת כבר לא פעלה במקום" (סעיף 14 לבקשה).

4.         המבקשים טוענים כי סיכויי ההגנה שלהם טובים ויש להעתר להם גם מטעם זה.

המבקשים מפרטים את השתלשלות האירועים שלטענתם התרחשו בטרם הגשת התביעה ומובילים למסקנה כי המשיב לא רק שאינו זכאי לקבלת את הכספים לפי פסק הדין, אלא שעליו לשלם למבקשת על נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלותו. כך טוענים המבקשים, כי אם היו מקבלים את כתב התביעה לא רק שהיו מגישים כתב הגנה אלא היו מגישים גם תביעה שכנגד על כל הנזקים שגרם להם המשיב, לטענתם.

5.         משיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, המבקשים קיבלו את כתב התביעה - כפי שעולה מאישורי המסירה שהוצגו לבית המשפט. בתמיכה לידיעת המבקשים על קיומה של התביעה הפנוה המשיב לראיון לעיתון שמסר ב"כ המבקשים בנושא התביעה דנן, ביום 5.5.05, ובקש ללמד שהמבקשים קיבלו את כתב התביעה וידעו עליו. המשיב מפנה בעניין זה גם לפסיקה בעניין העדפת כלל הידיעה על פני כלל המסירה. עוד מוסיף המשיב, כי הסיבה לאי הגשת כתב הגנה על-ידי המבקשים אינה אי קבלת כתב התביעה, כנטען על-ידם, אלא בשל כך שלמבקשים היתה מחלוקת לגבי שכ"ט עו"ד וזאת עולה ממכתב ב"כ המבקשים, מיום 18.11.10.

לענין גרסת ההגנה טען המשיב כי אין בפי המבקשים טענות הגנה של ממש מפני התביעה.

6.         בתשובתם חזרו המבקשים על טענותיהם והוסיפו כי המשיב מטעה את בית המשפט בצרוף הכתבה שפורסמה בעיתון ממנה מבקש ללמוד דברים שלא היו. כך מוסיפים המבקשים כי "...הכתבה פורסמה בעיתון ביום 6/5/05... ואילו המסירות למבקשים בוצעו עפ"י אישורי המסירה בתיק בימים 31/5/05 ו-1/6/05" (סעיף 6 לתשובה). נוכח האמור טוענים המבקשים, כי לא ניתן לבסס על האמור בכתבה את טענת המסירה ו/או הידיעה.

7.         בחנתי את טענות המבקשים ואת האמור בתגובת המשיב והגעתי למסקנה כי אין להעתר לבקשה, הן מהטעמים שיפורטו להלן, והן על בסיס הנימוקים בתגובת המשיב.

8.         כאמור, לטענת המבקשים לא קיבלו לידיהם את כתב התביעה ואת פסק הדין, וידעו על מתן פסק הדין רק עם קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל.

הנטל להוכיח טענה זו מוטל על המבקשים שעותרים בטיעוניהם לסתור למעשה מסמך בכתב הם אישורי המסירה שבתיק. אלא שכל טענותיהם מסתכמות בטענה כי לא חתמו על אישור המסירה וכי אינם יודעים מי חתם עליהם; כי כתב התביעה נשלח בשני מועדים שונים, וכי במועד ההמצאה "...הייתה המבקשת בתהליכי החזרת החזקה...והמבקשת למעשה לא פעלה בפועל במקום" (סעיף 14 לבקשה).

לא ראיתי בטענות אלה כדי לסתור את העובדה שבפועל מצויים בתיק בית המשפט אישורים על מסירת כתבי התביעה למבקשים.

לא רק זאת אלא שהמבקשים לא ראו לצרף לבקשה כל אסמכתא שיהיה בה כדי לתמוך בטענותיהם וראו להסתפק בטענות בעלמא תוך העלאת תהיות לגבי מיהות החותם על אישורי המסירה. אין די בטענות כלליות כאלה כדי לסתור טענות כבדות משקל המגובות באישורי מסירה הנחזות להיות כדין, כשהנטל להוכיח כי אישורי המסירה אינם כדין הוא על המבקשים.

לא למותר לציין, כי המשיב צרף לתגובתו מסמך מרשם החברות המעיד כי במועד הרלוונטי (14.2.05) היתה הכתובת להמצאת התביעה למבקשת 2 הכתובת אליה הומצא כתב התביעה [בשים לב לתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984].

9.         להדגיש כי מדובר בבקשה לביטול פסק דין שבעת הגשתה חלפו למעלה מחמש שנים. אמנם לטענת המבקשים לא ידעו על פסק הדין עד לקבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, אך דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם אישורי המסירה, ואף לא עם הנתונים האחרים שהובאו במסגרת ההליך דנן.

10.        בכתבה שנושאת תאריך 5.5.05 שצורפה לתגובת המשיב יש התייחסות מפורשת של ב"כ המבקשים לכתב התביעה; לשון אחרת, מהכתבה עולה כי המבקשים ידעו על עצם הגשת התביעה וניתנה להם האפשרות להתייחס אליה מבעוד מועד - במסגרת הכתבה בעיתון.

אומר כי מקובלת עליי גישת המבקשים כי לא ניתן ללמוד מהכתבה על המצאת כתב התביעה - זאת בשים לב למועד הכתבה ולמועדי מסירת כתב התביעה, ועוד עולה ממכתב ב"כ המבקשים מיום 3.5.05 לגב' בלה מרנצ'יק (מהעיתון בו התפרסמה הכתבה) כי כתב התביעה טרם התקבל אצל המבקשים; אולם דברי ב"כ המבקשים שצוטטו בעיתון תומכים בעובדות כי למבקשים היתה ידיעה על עצם הגשת כתב התביעה, זאת גם אם נצא מנקודת ההנחה כי המבקשים לא קיבלו את כתב התביעה כנטען על-ידם (ואין אני מניחה כך, לפי אישורי המסירה). ומכל מקום ההתעלמות של המבקשים במשך מספר שנים מעת הידיעה על עגשת התביעה אינה מתישבת עם התנהגות סבירה.